מכירים את זה שיש טרנד בטיקטוק לאיזה ארטיק מסוים (נקרא לו בשם קוד: קראנצ' פיסטוק) ותוך שבוע המוצר אוזל מהמדפים ואין להשיג אותו בכל הארץ? האם זו ברכה לקמעונאים? ואולי ברכה במסווה? שכן מתחיל מרוץ חימוש אימתני סביב המוצר, רק בשביל לגלות שאחרי חודש בלבד בני ובנות דור ה-Z כבר המשיכו לטרנד הבא והחנות נותרת עם ערמות של ארגזים מפוצצים בטרנד לא רלוונטי שכבר לא מעניין איש.
מעבר לכך, מה אומרת ההתנהגות הצרכנית הזו על הרשתות החברתיות כמעודדות קניה? האם הטיקטוק והאינסטגרם משפיעות ביותר על התנהגות הרכישה שלנו? או שאולי דווקא סבא פייסבוק הוא זה שאנחנו סומכים עליו יותר כשזה מגיע לקניה?
החשיבות של נוחות ומחיר בהחלטות רכישה
בדיוק בעניין הזה התפרסם מחקר חדש של RELEX Solutions שבדק את הקשר בין הבאזז הויראלי ברשתות החברתיות לבין המציאות העסקית והמכירות בשטח.
ממסקנות המחקר עולה כי פייסבוק מובילה בהשפעתה על החלטות הרכישה של הצרכנים, עם 25% מהצרכנים המושפעים ממנה לרכישה, אחריה טיקטוק (21%) ואינסטגרם .(20%) דפוסי השימוש בפלטפורמות אלו משתנים בהתאם לגיל: 43% מהמשתמשים בגילאי 18-29 מעדיפים את טיקטוק, בעוד בני 30-44 נוטים יותר לאינסטגרם (29%) ולפייסבוק (23%). הבנת העדפות אלו מאפשרת למותגים למקד את מאמצי השיווק שלהם בצורה יעילה יותר.
למרות ההשפעה הגוברת של הטרנדים הוויראליים, גורמים מסורתיים כמו מחיר (56%) ונוחות החנות (42%) ממשיכים להיות שיקולים מרכזיים בהחלטות הרכישה של הצרכנים. מאפיינים הקשורים ישירות לטרנדים, כמו היסטוריית החנות בשיווק מוצרים טרנדיים (27%) או אזורים ייעודיים למוצרים טרנדיים (18%), משפיעים פחות. לכן, המסקנה מהמחקר כי שכדי להצליח במכירת מוצרים ויראליים, על קמעונאים להתמקד ביעילות כלכלית, שקיפות ונגישות.
עוד עולה מהמחקר הוא שלמרות ההשפעה החיובית של הרשתות החברתיות על מכירות, קמעונאים מתמודדים עם אתגרים בנוגע להתאמת המלאי לביקוש הנובע מטרנדים ויראליים. סקר שנערך על ידי RELEX Solutions מצא כי 65% מהקמעונאים דיווחו על מחסור במלאי של מוצרים ויראליים, ו-45% ציינו את עלויות המלאי כאתגר הרווחיות הגדול ביותר. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, על הקמעונאים לשפר את התהליכים התפעוליים ולהבטיח זמינות מוצרים לאורך זמן.
איך עוד אפשר לרתום את הסושיאל כדי להגביר רכישה?
השפעת התוכן הוויזואלי על החלטות רכישה
זה לא סוד שתוכן ויזואלי איכותי ברשתות החברתיות, כמו תמונות וסרטונים, מאפשר לצרכנים לראות מוצרים בהקשרים אמיתיים, מה שמגביר את האמון והעניין שלהם. נשים בצד סרטונים מפוברקים של מוצרים שנראים אחרת לגמרי במציאות ממה שהם מוצגים ברשתות – האסתטיקה הייחודית של כל פלטפורמה משפיעה על הצגת המוצרים ועל תפיסתם בעיני הצרכן. לכן, מותגים שמשקיעים בתוכן ויזואלי מרהיב יכולים לשפר את חוויית המשתמש ולהניע מכירות.
בניית אמון וקהילתיות
הרשתות החברתיות מאפשרות למותגים לבנות קהילות סביב המוצרים שלהם, מה שמוביל להגברת האמון והנאמנות של הצרכנים. אלמנטים כמו ביקורות משתמשים, דירוגים והמלצות יוצרים חוויית קנייה אינטראקטיבית ומרתקת, ומסייעים לצרכנים לקבל החלטות מושכלות. אנשים תמיד ירגישו בנוח יותר לרכוש אחרי שקיבלו המלצה מחבר בקהילה שהם סומכים עליו. ובנוסף, תחושת הקהילה והשייכות מגבירה את המעורבות והנאמנות למותג.
קופונים ומצבעים
כנראה שזה עניין חוצה גילאים ומגזרים – קופונים, מבצעים, הנחות, מתנות – כל אלה עוזרים לקדם מותגים ומוצרים בצורה טובה ואם לא לבנות נאמנות למותג – לכל הפחות הם עוזרים להכניס רגל בדלת ולייצר היכרות ראשונית עם המותג שלכם.
לסיכום… הרשתות החברתיות משנות את נוף הקמעונאות המקוונת, ומשפיעות באופן משמעותי על התנהגות הצרכנים והחלטות הרכישה שלהם. מותגים המזהים את הפוטנציאל הגלום בשיווק חברתי ומשקיעים בתוכן ויזואלי איכותי, בניית קהילות ואמון, והתאמת המלאי לביקוש הוויראלי, יוכלו למנף את הכוח של הרשתות החברתיות כדי להגביר את המכירות ולבנות נאמנות למותג. והכי חשוב.. אל תתפתו להיגרר אחרי טרנדים – בטווח הארוך צרכנות נבונה ומחושבת ובניה נכונה של המותג – לעולם ינצחו במדדים.